בעיות משמעת / דורית לוין

19/10/2010


לִבִּי מִתְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ

אֵינוֹ מִתְייַחֵס לִפְקוּדוֹת הַמֹּחַ

מוֹרָה לוֹ לְהִתְנַהֵג

בְּהֶתְאֵם

וְהוּא פּוֹעֵם בְּכֹל הַכּוֹחַ

עוֹבֶרֶת אִתּוֹ לֵילוֹת לְבָנִים

מַסְבִּירָה שֶׁחַיָּב לְהַפְנִים

אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ..

מַקְשָׁה אִתּוֹ בַּכַּעַס

וְאוֹתוֹ נוֹעֶלֶת

וְזֹאת כִּי

שַׁלְוָתִי מֵפֵר,

מִסְתַּבֵּר שֶׁלַּשּׁוֹבָב

חָבוּי

מַפְתֵּחַ סֵפֶר!

מְתֻסְכֶּלֶת

נִכְנַעַת לוֹ

וּמְרִימָה יָדַייִם

וְהוּא

מוֹחֶה לִי כַּפַּיִם

עַל שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁבְּעֶצֶם

הוּא .. בָּעַל הַבַּיִת!