יום שישי, 26 באוגוסט 2011

קובה במיה / דורית לוין



6/06//2009


"מה את חושבת שצריך להגיד הכול לגברים, לא ממש לא צריך ואת לא צריכה להגיד את הגיל שלך.
תאמיני לי מי שרואה אותך חושב שאת צעירה בעשר שנים ובכלל את חכמה ויפה וחבל עלייך, את צריכה

מישהו עם כסף נחמד אני לא אומרת שתתחתני איתו אבל ככה לא חיים תאמיני לי אני יודעת.."

וכול זאת אמרה דודה תקווה בנשימה אחת תוך כדיי רחיצת הכלים אשר שימשו הדגשה

לדבריה. רציתי להגיד לה שכבר רחצה את המחבת שבידה וכשהיא מנפנפת בו המים נוזלים

על הרצפה ששטפה לפני רגע אך לא יכולתי לעשות זאת בנאום חייה

"וחוץ מזה לא צריך להסתכל ולחפש מלך יופי להפך מישהו שתרגישי שאת מעליו

שתהיי כמו מלכה שיפנק אותך שיקנה לך מה יש לא מגיע לך בטח שמגיע לך!"

המחבת הונח לאחר שמורק היטב לתוך הכיור חזרה. ניגבה ידיה וניגשה למקרר

"בואי כפרה עלייך עשיתי קובה במיה שאת אוהבת תשמיני קצת רזית"

פה קצת התערערה נפשי השעה עשר בבוקר מה קובה איך קובה עכשיו

"אני יודעת איך לא חשבתי על זה יש לי שכן פה בבנין שגר למעלה גרוש

בגילך בערך איזה בית יש לו שחבל על הזמן מלא כסף ואיש טוב באמת איש טוב

חכי אני אתקשר לשושי היא כול הזמן מביאה לו עוגות אני אגיד לה שאם היא הולכת אליו

שתיקח אותך ככה תיראי אותו" זקוקה לסיגריה נואשות אך כדיי לעשן הייתי צריכה לצאת

למרפסת "עוד פעם סיגריה?..הי שושי מה נישמע מותק.."

שאפתי מהסיגריה עמוקות וחשבתי שאולי אני צריכה לקחת את עניין הזוגיות יותר ברצינות.

וכבר שכנעתי את עצמי שמה כבר יכול להיות אפגוש את השכן מקסימום..

"אה..תעזבי אותך כל הגברים חרה לא צריך אותם תכבסי לו את התחתונים תבשלי

יגיד לך מה לעשות ומה לא מי צריך את זה תעשי חיים שימי פס מותק שלי יהיה טוב,

את רוצה אורז עם הקובה? .."


יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

ההולכת בדרכים / דורית לוין



7/05/2009

ניגשתי למכולת השכונתית כהרגלי לקנות לחם חלב ועל הדרך איזה שוקולד להמתיק את היום

ראיתי אותה בזווית עיני הולכת במקביל אלי בדיוק מכוון

הגברתי צעדיי והיא גם האטתי והיא בשלה

העזתי והעפתי מבט לעברה נראתה רגילה למדי ושקועה בעניינה אך צעדיה תואמים להפליא לצעדיי

ואז עצרתי כדי להדליק סיגריה ונעצרה

תחילתה של פרנויה החלה לפרוץ ממני והתהיות לגביה במקביל

מה היא עושה ובכלל מי היא לעזאזל

או.קי. נישאר לחצות את גן השעשועים ואני כבר מתכננת לפנות אליה חד וחלק

ובדיוק ברגע זה מסתובבת והולכת לדרכה

עמדתי נבוכה ומבולבלת ואפילו לרגע חשבתי שכל זאת היה פרי דמיוני..

התעשתי והמשכתי ללכת מגיעה למכולת קונה וחוזרת לכיוון הבית

וראה זה פלא תאומת ההליכה שלי מצטרפת וכאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם

פניתי אליה ומצאתי עצמי מביטה בזוג עיניים גדולות וחומות שקרני השמש נשקפו בהן

"סליחה אני יכולה לעזור" שאלתי את העיניים

הביטה בי מחויכת "או לא אני פה בשבילך"

"בשבילי?"

"הבדידות שלך קראה לי וחשבתי שיהיה נחמד להתלוות אלייך לזמן מה"

דבר ראשון שעלה לי בראש זה לגשת מיד לרופא כדי לשנות את הכדורים שרשם לי

ומצד שני חשבתי לעצמי שאולי יותר נכון שאותה גברת תיגש לרופא שלה

וזה מצריך להפעיל את הצד הפסיכולוגי בעניין

"אני מודה לך מאוד ועד מתי זה ימשך?" שאלתי

"זה תלוי בך" ענתה בעליזות והחזיקה ידי כאילו אנו מכירות מימים ימימה

מגעה היה נעים ומרגיע מה שהיה יותר הזוי שממש התחילה להתחבב עלי

התיישבנו על ספסל וכיבדתי אותה בשוקולד

ושתינו ככה בצוותא נוגסות בעצלתיים ונהנות מהמתוק ואז

יד רכה על כתפי

"אמא כבר שבע את לא צריכה לקום?"..


יום שלישי, 23 באוגוסט 2011

בריחה / דורית לוין

20/05/2010

רָעֲמוּ תּוֹתְחֵי

הַמְּצִיאוּת

רָצָה קִצַּרְתָּ נְשִׁימָה

וּמְחַפֶּשֶׂת מִקְלָט

בִּינוֹת

הַשִּׁירָה וְהַסִּפּוּר

נִקְרֵאת בְּדַרְכִּי

אַגָּדָה

מִתְחַפֶּרֶת בָּה



רַעַשׁ הַפְּגָזִים אַט

אַט נָמוֹג

חִיּוּךְ חֶלְמָאִי

עוֹטֵף פָּנַי

בְּהַחְלָטָה יַלְדוּתִית



אֶשָּׁאֵר כָּאן

וְאֶחְיֶה בְּאֹשֶׁר ..

עַד .


בעיות משמעת / דורית לוין

19/10/2010


לִבִּי מִתְנַהֵג כִּרְצוֹנוֹ

אֵינוֹ מִתְייַחֵס לִפְקוּדוֹת הַמֹּחַ

מוֹרָה לוֹ לְהִתְנַהֵג

בְּהֶתְאֵם

וְהוּא פּוֹעֵם בְּכֹל הַכּוֹחַ

עוֹבֶרֶת אִתּוֹ לֵילוֹת לְבָנִים

מַסְבִּירָה שֶׁחַיָּב לְהַפְנִים

אַךְ הוּא בְּשֶׁלּוֹ..

מַקְשָׁה אִתּוֹ בַּכַּעַס

וְאוֹתוֹ נוֹעֶלֶת

וְזֹאת כִּי

שַׁלְוָתִי מֵפֵר,

מִסְתַּבֵּר שֶׁלַּשּׁוֹבָב

חָבוּי

מַפְתֵּחַ סֵפֶר!

מְתֻסְכֶּלֶת

נִכְנַעַת לוֹ

וּמְרִימָה יָדַייִם

וְהוּא

מוֹחֶה לִי כַּפַּיִם

עַל שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁבְּעֶצֶם

הוּא .. בָּעַל הַבַּיִת!








אליה וקוץ בה/דורית לוין

23/08/2010


אַתְּ גְּשִׁי הֲלוֹם הָרְאִי

חִיּוּכֵךְ הַמֵּאִיר , צַחְצְחִי

אִישׁוֹנַיִךְ

כַּוְּנִי מַבָּטֵךְ לַיֹּפִי הַנִּפְרָשׂ

לְפָנַיִךְ

גַּן שׁוֹשַׁנִּים מְבֻשָּׂם

שָׁטִיחַ אָדֹם מְשַׁלְהֵב

וְאִם נֶעֱקַצְתְּ וְזֶה כּוֹאֵב

אֵין זֶה סְתָם

הָיָה שָׁוֶה

וְלוּ רַק בְּשֶׁל הַחַיּוּת הָאוֹרֶזֶת

וְנוֹשֵׂאת

עִצְּבוֹנֵךְ וּמַמְשִׁיכָה הָלְאָה

לְאֹפֶק מַזְהִיר .. מַזְהִיר ..


יום שני, 22 באוגוסט 2011

בחלוף הזמן/דורית לוין

15/10/2010
בִּמְבוֹאוֹת הָעִיר בּוֹאֲכָה בַּת - יָם
הֻשְׁאֲרָה נַעֲרָה עַל שְׂפַת מִדְרָכָה

צוֹפָה הִיא דְמוֹתָהּ הַמִּתְבַּגֶּרֶת

מִּתְהַלֶּכֶת מְבֻלְבֶּלֶת

בִּגְלִימַת שְׁנוֹתֶיהָ וְכֹבֶד נַעֲלֶיהָ

בִּשְׂדוֹת זָרִים .

אֶת יָדָהּ לְעֶזְרָה תָּרִים

אַךְ קְפוּאָה .. מְמֻסְגֶּרֶת ..



נַעֲרָה עִם אֲרֶשֶׁת צְעִירָהּ

בְּסַנְדְּלֵי רֶשֶׁת וּבַחֲצָאִית תַּחֲרָה

לְזוֹ הַמִּסְתַּכֶּלֶת ,

מְנֻכֶּרֶת וְזָרָה







בלכתי/דורית לוין

10/02/2011



אל נא ימר ליבך

כי אינך יודעה

גורמי דרך

המובילים לבי ממך והלאה

ולוואי

היה אחרת ולא היית סעודה

מרורים

אל נא יחר אפך

לא נועדנו אהבים

אך

נשוקה את בכל עת

בעמקיי נשמתי ..

שמרי נחל עדנייך

ולא תהי קצופה




היי שלום .