קובה במיה / דורית לוין

6/06//2009


"מה את חושבת שצריך להגיד הכול לגברים, לא ממש לא צריך ואת לא צריכה להגיד את הגיל שלך.
תאמיני לי מי שרואה אותך חושב שאת צעירה בעשר שנים ובכלל את חכמה ויפה וחבל עלייך, את צריכה

מישהו עם כסף נחמד אני לא אומרת שתתחתני איתו אבל ככה לא חיים תאמיני לי אני יודעת.."

וכול זאת אמרה דודה תקווה בנשימה אחת תוך כדיי רחיצת הכלים אשר שימשו הדגשה

לדבריה. רציתי להגיד לה שכבר רחצה את המחבת שבידה וכשהיא מנפנפת בו המים נוזלים

על הרצפה ששטפה לפני רגע אך לא יכולתי לעשות זאת בנאום חייה

"וחוץ מזה לא צריך להסתכל ולחפש מלך יופי להפך מישהו שתרגישי שאת מעליו

שתהיי כמו מלכה שיפנק אותך שיקנה לך מה יש לא מגיע לך בטח שמגיע לך!"

המחבת הונח לאחר שמורק היטב לתוך הכיור חזרה. ניגבה ידיה וניגשה למקרר

"בואי כפרה עלייך עשיתי קובה במיה שאת אוהבת תשמיני קצת רזית"

פה קצת התערערה נפשי השעה עשר בבוקר מה קובה איך קובה עכשיו

"אני יודעת איך לא חשבתי על זה יש לי שכן פה בבנין שגר למעלה גרוש

בגילך בערך איזה בית יש לו שחבל על הזמן מלא כסף ואיש טוב באמת איש טוב

חכי אני אתקשר לשושי היא כול הזמן מביאה לו עוגות אני אגיד לה שאם היא הולכת אליו

שתיקח אותך ככה תיראי אותו" זקוקה לסיגריה נואשות אך כדיי לעשן הייתי צריכה לצאת

למרפסת "עוד פעם סיגריה?..הי שושי מה נישמע מותק.."

שאפתי מהסיגריה עמוקות וחשבתי שאולי אני צריכה לקחת את עניין הזוגיות יותר ברצינות.

וכבר שכנעתי את עצמי שמה כבר יכול להיות אפגוש את השכן מקסימום..

"אה..תעזבי אותך כל הגברים חרה לא צריך אותם תכבסי לו את התחתונים תבשלי

יגיד לך מה לעשות ומה לא מי צריך את זה תעשי חיים שימי פס מותק שלי יהיה טוב,

את רוצה אורז עם הקובה? .."